<h1>עבוה"ק לרשב"א בית נתיבות שער חמישי</h1>
<h2>דף ח:</h2>
המניח את העירוב צריך שיניחנו במקום שאפשר לו להביאו אצלו במקום שנתכוין הוא לשבות שם, לפי שסעודה הראויה לו בין השמשות במקום שביתתו הוא צריך, לפיכך הנותן את עירובו ברשות היחיד ונתכוין לשבות הוא ברשות הרבים או נתכוין לשבות ברשות היחיד ונתן עירובו ברשות הרבים אין עירובו עירוב. נתכוין לשבות ברשות הרבים ונתן עירובו בכותל גבוה עשרה ורחב ארבעה או באילן גבוה עשרה ורחב ארבעה אינו עירוב, לפי שאלו רשות היחיד הן. אם אינן גבוהין עשרה אע"פ שרחבין ארבעה עירובן עירוב, אע"פ שנידונין משום כרמלית, המוציא מהן לרשות הרבים אינו אסור אלא משום שבות, וכל דבר שאין בו אלא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות במקום מצוה כזו. לפיכך נתכוין לשבות ברשות הרבים ונתן עירובו בבור עמוק עשרה ורחב ארבעה אין עירובו עירוב, ואפילו לא נתנו בתחתיתו של בור, לפי שכל חללו של בור רשות היחיד. לא היה הבור עמוק עשרה עירובו עירוב, לפי שהבור נידון ככרמלית ואינו אסור אלא משום שבות. ואין צריך לומר אם לא היה רחב ארבעה לפי שהוא מקום פטור ואפילו עמוק מאה אמה. בור שבכרמלית עמוק עשרה ורחב ארבעה נידון משום רשות היחיד, ולפיכך אם נתכוין לשבות בכרמלית ונתן עירובו בבור שבתוך הכרמלית הרי זה עירוב, אבל אם נתכוין לשבות ברשות הרבים אינו עירוב.
<h2>דף קנא.</h2>
כל מקום שאמרנו שאסורין לערב בכדי שיעשו, יש מגדולי המורים שאמרו שאין צריך להמתין לערב אלא אותן שנלקטו או נצודו בשבילו או שהביאום בשבילו לאחר שנלקטו או נצודו. אבל ישראל אחר מותר בהן מיד שלא אסרום ביומן לאחרים אלא משום גזירה שמא יעלה ויתלוש או שמא יצוד ואפילו נשרו מעצמן או שלקטן וצדן גוי לעצמו, אסורין מחמת גזירה זו, ולפיכך ביומן אסורין לכל ולערב מותרין כמו שמותרין בשנשרו או שלקטן גוי או צדן לעצמו, אבל למי שהובאו לו אסורין אפילו לערב. ויש מן המורים הגדולים שאמרו שכל שאסור לערב בכדי שיעשו מחמת שנעשית בו מלאכה, אסור לכל ישראל. גוי שהוא דר חוץ לתחום או שהיה דר עמנו במדינה והביא דורון לישראל ביום טוב פירות שאין במינן במחובר ושאין רוב אותן פירות אלו נמצאין בעיר אלא מביאין אותן מחוץ לתחום, ונסתפק אם הובאו לעיר מבערב ולנו חוץ לחומה או באו היום מחוץ לתחום, יש מגדולי המורים שאמרו שהולכין בזה להקל ותולין בהן שבאו לעיר מבערב יום טוב, אבל הגאונים אמרו שאסורין עד שנדע בבירור שבאו היום מתוך התחום. ולדברי כולם יראה לי בגוי ששרוי עמנו במדינה והביא פירות שמצויין בעיר כמו שמצויין בחוצה לה שהן מותרין, ולמה נחוש להן ספק של דבריהם הוא והולכין בו להקל, ועוד יש לנו לתלותן בשל עיר שכאן נמצאו וכאן היו.
